בילדותי גדלתי במשפחה חובבת טבע וטיולים. ההורים שלי מאד אהבו לטייל, וכל אחד מהם – בדרך מעט שונה. כילדה, פעמים רבות התלבטתי בזמן ההליכה בטיול באיזו דרך כדאי לבחור הפעם – הדרך של אבא או הדרך של אמא?
ה"דרך של אבא" היתה בדרך כלל – ללכת, ללכת הרבה ומהר. להנות מהאתגר שבהליכה – לטפס, לעבור במעברים מפותלים, לרדת בסולמות. לדעתו טיול טוב הוא טיול שבו "מרגישים" את ההליכה, מתאמצים, גומאים מרחקים. השיא מבחינתו הוא להגיע לפסגה, למצפור, למקום גבוה שממנו נשקף נוף רחב ידיים.
ה"דרך של אמא" לעומת זאת, היא – להתבונן, לעצור, לצלם. לשים לב לכל פרט בדרך כדי לא לפספס שום דבר מעניין, לזהות את הצמחים, לצלם פרפר, להקשיב לציוץ הציפורים, לגלות מאובנים וסלעים מיוחדים. לאמא חשוב מאד לחזור הביתה עם תמונות טובות שהצליחה לצלם בטיול.
כמו שאפשר לנחש, פעמים רבות נוצרה בעיה, כיוון שאבא רצה ללכת במהירות ואמא רצתה לעצור בכל פעם שגילתה משהו. ואני שאלתי את עצמי – מהי הדרך הנכונה? מי צודק?
תמונה מילדותי, יושבת בשדה נוריות
לפעמים החלטתי שהיום אני בדרך של אבא, ואז נהניתי מההליכה המהירה, מהאתגר להשיג את אבא ולהגיע ראשונה! פעמים אחרות החלטתי שהיום אני הולכת בדרך של אמא – עוצרת, מתבוננת, מחפשת דברים מעניינים.
במהלך טיולי הילדות האלה, גיליתי גם מה הם הדברים שאני הכי אוהבת בטיול. החוויה הכי מרגשת מבחינתי הייתה לצפות בבעלי החיים בטבע – רגעים קצרים וחמקמקים: חרדון מתחמם בשמש, להקת ציפורים מתעופפת מעלינו, שפני סלע מציצים מסדק בסלעים, צבי ביצה שוחים בנחל… אלו הרגעים ש"עשו" לי את הטיול.
לפעמים צילמתי בעצמי את הנוף, ישבתי לצייר פרח יפה או אספתי אבנים מיוחדות.
ולפעמים… לפעמים בכלל לא רציתי לטייל. התלוננתי וחשבתי שההורים שלי מטיילים יותר מידי וקצת קינאתי בחברות שלי מהכיתה שישנו עד מאוחר, נחו בבית, שיחקו.
כיום, כשאני חושבת על כל אותם טיולים ברור לי דבר אחד – ההורים היקרים שלי העניקו לי חוויות ילדות מדהימות. הטיולים הרבים, שלפעמים קיטרתי עליהם, נספגו לתוכי והפכו לחלק ממני. כל אחד מהורי לימד אותי את הדרך שלו ומתוך הדרך שלהם והטיולים הרבים צמחה הדרך שלי…
כיום אני יוצאת לטיולים כדי לאסוף חוויות: לערוך תצפיות על בעלי חיים, להתבונן בצמחים ובנוף ומכל אלה לקבל השראה כדי ליצור – לכתוב, לצייר, לפסל…
אז מה מעניין אתכם? מה אתם אוהבים לראות ולחוות בטיול? מהי הדרך שלכם?
13 תגובות
הכתבה הזאת עוררה בי זכרונות ילדות בטיולים שלי עם חברים לאגם קרוב לבית, עם הורים בהרי קרפטים המושלגים, ועם עצמי לצעוד בעיר ולמצוא דברים חדשים מסביב…צליל נוסף, ריח….את עצמי חדשה. אני אוהבת לטייל
וחבל שלא אוכל להצטרף אליך לבולוניה…אבל בטוחה שתהני מרשרוש של דפים עם איורים מדהימים, מפנים של אנשים חביבים, מצליל של שפה מתנגנת)))) בהצלחה מכל הלב, אינה
הי מירי,
את אלופה. כל הכבוד.
אוהבת, זוהר אביב
את אוהבת ליכתוב ולאייר?
שקד שלום, כן, בהחלט. אני מאד אוהבת לכתוב ולאייר! אפשר לקרוא ב"אודות" מדוע אני אוהבת לכתוב ולאייר.
נראה מקסים. הסדנה בוודאי היתה נהדרת. איזו אסופה של אנשים מוכשרים. ספר, בכל צורה שלא יהיה, זה הבסיס לחינוך ילדים.
היי מירי ואני וחברה שלי צריכים לעשות משימה המשימה שלנו היא לכתוב ספר אז השאלה שלי אלייך היא איך צריך להתחיל את הספר?
שלום מירי, אני מציעה לכן להתחיל מבחירת נושא שאתן אוהבות במיוחד, שעליו יהיה לכן כיף לכתוב. אח"כ תבחרו את הדמות הראשית שמתאימה לסיפור ואז כדאי לחשוב על איזו בעיה שיש לדמות. משם כבר יזרום לו הסיפור. בהצלחה!
מירי את מאוד יפה.
תודה רבה עדי!
היי מירי שמי נואי אני מבית ספר הבילויים את באת אלינו לא מזמן ואני רוצה להגיד לך שהחלפתי מהסיפריה ספר שאת כתבת החלפתי את לוטי וטרי
תודה רבה נואי,
תהני מהספר!
אני חושבשזה רעיון פשוט מהמם ומקורי,לשלב מקצועות ולבטא את זה בסיפור
עומר שלום,
תודה רבה! אכן, אני נהנית לשלב בין הדברים שאני אוהבת לעשות ואני מאושרת שזהו המקצוע שלי.