איך בוחרים איור אחד בלבד?!
בכל פעם שהצגתי איורים שלי בתערוכה, או ערכתי מחדש את תיק העבודות שלי, נאלצתי לבחור מבין האיורים שלי את האיורים הכי-הכי… אלו שהכי יפים או חזקים בעיני, אלו שמייצגים הכי טוב את היכולות שלי, את סגנון העבודה שלי, את מי שאני. בחירה כזו תמיד מלווה בלבטים רבים. אבל אף פעם לא חשבתי על מקרה שבו אצטרך לבחור באיור אחד בלבד. והנה, זה קרה.
בחודש ינואר אני נוסעת להשתתף בכנס בניו יורק לסופרים ומאיירים לילדים. הכנס נערך מטעם האגודה הבינלאומית
SCBWI – society of children's book writers & illustrators
שבה התחלתי בימים אלה לכהן כמנהלת של הסניף הישראלי. במסגרת הכנס ייערך גם יום שלם של הרצאות וסדנאות המוקדש למאיירים. כל מי שמשתתף ביום זה, רשאי להציג איור אחד שלו בתערוכת איורים. המיוחד בתערוכה זו הוא הקהל שיבוא לצפות בה. מדובר בכמה מאות מבכירי תעשיית ספרי הילדים בניו-יורק: מו"לים, עורכים, ארט-דיירקטורים – בקיצור, אלו שבוחרים את המאיירים שאיתם ירצו לעבוד. כך שמדובר בהזדמנות נדירה לחשיפה ממוקדת… הכל טוב ויפה, אבל איך בוחרים את האחד? עברתי על פני האיורים שלי – אותם כמה עשרות שעברו כבר כמה ניפויים ומיונים שלי, אלו שאני אוהבת במיוחד. ולא הצלחתי למצוא אותו. באיור אחד אני אוהבת את הדמות, בשני את הרקע, בשלישי את הקומפוזיציה וברביעי יש טכניקה טובה… לא מצאתי אחד שיש בו גם וגם וגם. אז מה עושים?
אין ברירה. זו ההזדמנות ליצור משהו חדש.
ואז נזכרתי בסיפור שהתחלתי לכתוב לפני כשנה ומאז שוכב לו במגירה וממתין שאתפנה אליו. בהשראת הנסיעה הקרבה לניו יורק התגבשה לה החלטה – את הספר הזה אייעד מראש לחו"ל. עם ההחלטה הזו התיישבתי לעבוד על האיור: זה יהיה איור לספר החדש המתרקם לו באנגלית, והאיור הזה גם ייצג אותי בתערוכה בניו יורק. משקל רב נשא האיור הזה על כתפיו, עוד בטרם נולד…
שלב ראשון – הנושא. בספר החדש אני כותבת על משפחות של בעלי חיים מרחבי העולם. איזה בעל חיים אבחר לאיור? ידעתי שאני רוצה חיה מיוחדת, לא שגרתית, וכזו שאפשר לבטא דרכה הבעה מעניינת, כמו שאני אוהבת. הצצתי ברשימת החיות שאמורות להופיע בספר החדש והבחירה נפלה על קופי האורנג-אוטן החיים בג'ונגל.
מיד התחלתי לקרוא מידע על חייהם של האורנגים, עד שהרגשתי שאני מתחילה להתקרב אליהם ולהבין אותם טיפה.
שלב שני – התחלתי לאסוף תמונות שלהם, בעיקר בסיטואציות משפחתיות של אמא וגור, ובמקביל גם תמונות של ג'ונגלים אפלוליים וסבוכים.
השלב הבא – סקיצות בעפרון. הרים של סקיצות בעפרון… כאן רק על קצה המזלג.
אוקיי, בחרתי את הסקיצה. עכשיו מתחילה לרדת לפרטים.
ועכשיו – באיזו טכניקה כדאי לצייר? בעפרונות? צבעי מים? אקריליק?
בחרתי בעפרונות צבעוניים על גבי נייר חום.
אבל עדיין לא הייתי בטוחה. אולי כדאי בכל זאת לבדוק גם אפשרות במכחולים, עם צבעי אקריליק? אולי לתת קצת יותר תנועה ושובבות?
אחרי לבטים והתייעצויות בחרתי בראשון, המצויר בעפרונות.
אז זהו? יש לי את האחד? הממ… לא בטוח. זה עדיין לא סוף הסיפור. החלטתי להמשיך ולאייר איור נוסף מתוך אותו ספר שעליו אני עובדת. הפעם בחרתי בסצנה של פנדות בשלג.
ציירתי כפולת עמודים מתוך הסיפור, עמוד אחד עם ציור מלא ולצידו עמוד שבו ישולב הטקסט עם שני ציורים קטנים.
אז מה עדיף? קופי אורנג-אוטן בג'ונגל או פנדות בשלג? מי מהם יסע איתי לניו-יורק? בקרוב תיפול ההחלטה.
או שאולי יצוץ להם פתאום מתחרה חדש?…